א. הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה שֶׁהוּא חַיָּב לְהַחֲזִירָהּ — חַיָּב לְהַכְרִיז עָלֶיהָ וּלְהוֹדִיעָהּ וְלוֹמַר: ‘מִי שֶׁאָבַד לוֹ מִין פְּלוֹנִי יָבֹא וְיִתֵּן סִימָנִין וְיִטֹּל‘. אֲפִלּוּ הָיְתָה שָׁוָה פְּרוּטָה בְּעֵת הַמְּצִיאָה וְהוּזְלָה — חַיָּב לְהַכְרִיז עָלֶיהָ. וְאֶבֶן גְּבוֹהָה הָיְתָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁעָלֶיהָ הָיוּ מַכְרִיזִין.
ב. כֵּיצַד מַכְרִיז? אִם מָצָא מָעוֹת — מַכְרִיז: ‘מִי שֶׁאָבַד לוֹ מַטְבֵּעַ‘. וְכֵן מַכְרִיז: ‘מִי שֶׁאָבַד לוֹ כְּסוּת‘ אוֹ ‘בְּהֵמָה‘ אוֹ ‘שְׁטָרוֹת‘ ‘יָבֹא וְיִתֵּן סִימָנִים וְיִטֹּל‘. וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוֹדִיעַ מִין הָאֲבֵדָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִירָהּ עַד שֶׁיִּתֵּן סִימָנִין מֻבְהָקִין.
ג. בָּא בַּעַל הָאֲבֵדָה וְנָתַן סִימָנִין שֶׁאֵינָן מֻבְהָקִין — אֵין מַחֲזִירִין לוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר סִימָנִין מֻבְהָקִין. וְהָרַמַּאי, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סִימָנִין מֻבְהָקִין — אֵין מַחֲזִירִין לוֹ עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: “וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ“ (דברים כב,ב) — עַד שֶׁתַּחֲקֹר אַחַר אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם לָאו.
ד. בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁאָבַד לוֹ אֲבֵדָה וּבָא וְנָתַן אֶת סִימָנֶיהָ, מַחֲזִירִין אוֹתָהּ לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הֻחְזַק רַמַּאי. מִשֶּׁרַבּוּ הָרַמָּאִין, הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִין לוֹ: ‘הָבֵא עֵדִים שֶׁאֵין אַתָּה רַמַּאי, וְטֹל‘.
ה. הַסִּימָנִין הַמֻּבְהָקִין — סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם וְדָנִין עַל פִּיהֶם בְּכָל מָקוֹם דִּין תּוֹרָה. וְהַמִּדָּה אוֹ הַמִּשְׁקָל אוֹ הַמִּנְיָן אוֹ מְקוֹם הָאֲבֵדָה — סִימָנִין מֻבְהָקִין
הֵן.
ו. בָּאוּ שְׁנַיִם, זֶה נָתַן סִימָנֵי הָאֲבֵדָה וְזֶה נָתַן סִימָנֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן הָאַחֵר — לֹא יִתֵּן לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, אֶלָּא תִּהְיֶה מֻנַּחַת עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ אוֹ יַעֲשׂוּ פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם.
נָתַן הָאֶחָד אֶת הַסִּימָנִין וְהַשֵּׁנִי הֵבִיא עֵדִים — יִתֵּן לְבַעַל הָעֵדִים. זֶה נָתַן סִימָנִין וְזֶה נָתַן סִימָנִין וְעֵד אֶחָד — הֲרֵי הָעֵד הָאֶחָד כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, וְיַנִּיחַ.
ז. מָצָא שִׂמְלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, זֶה הֵבִיא עֵדֵי אֲרִיגָה שֶׁאָרְגוּ אוֹתָהּ לוֹ וְזֶה הֵבִיא עֵדִים שֶׁנָּפְלָה מִמֶּנּוּ — יִתֵּן לְעֵדֵי נְפִילָה. זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְזֶה נָתַן מִדַּת רָחְבָּהּ — יִתֵּן לְמִי שֶׁנָּתַן מִדַּת אָרְכָּהּ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיְּשַׁעֵר הָרַמַּאי מִדַּת רָחְבָּהּ כְּשֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ.
זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְזֶה כִּוֵּן מִשְׁקְלוֹתֶיהָ — יִתֵּן לְמִי שֶׁכִּוֵּן מִשְׁקָלָהּ. זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְזֶה נָתַן מִדַּת הָאִמְרָיוֹת שֶׁבָּהּ — יִתֵּן לְמִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ.
ח. בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים, רֶגֶל רִאשׁוֹן אוֹמֵר: ‘רִאשׁוֹן‘, שֵׁנִי אוֹמֵר: ‘שֵׁנִי‘, שְׁלִישִׁי מַכְרִיז סְתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּף לוֹ שֵׁנִי בִּשְׁלִישִׁי. וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן בְּשִׁבְעַת יָמִים מַכְרִיז פַּעַם רְבִיעִית, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַשּׁוֹמֵעַ לְבֵיתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, וִימַשֵּׁשׁ אֶת כֵּלָיו, וְיַחֲזֹר בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, וְיִמְצָא זֶה הַמַּכְרִיז מַכְרִיז בַּשְּׁבִיעִי.
ט. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּא מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין וְאָמְרוּ: ‘הַמְּצִיאָה שֶׁל מֶלֶךְ הִיא‘ — הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא מוֹדִיעַ לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו וְדַיּוֹ.
י. הִכְרִיז אוֹ הוֹדִיעַ וְלֹא בָּאוּ הַבְּעָלִים — תִּהְיֶה הַמְּצִיאָה מֻנַּחַת אֶצְלוֹ עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. וְכָל זְמַן שֶׁהָאֲבֵדָה אֶצְלוֹ: אִם נִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה — חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ; וְאִם נֶאֶנְסָה — פָּטוּר, שֶׁשּׁוֹמֵר אֲבֵדָה כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה וְנִפְטָר מִכַּמָּה מִצְווֹת עֲשֵׂה כָּל זְמַן שֶׁהוּא עוֹסֵק בִּשְׁמִירָתָהּ.
יא. וְצָרִיךְ לְבַקֵּר אֶת הָאֲבֵדָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפָּסֵד וְתֹאבַד מֵאֵילֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ“ (דברים כב,ב) — רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כֵּיצַד? מָצָא כְּסוּת שֶׁל צֶמֶר — מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְלֹא יְנַעֲרָהּ בְּמַקֵּל, וְלֹא בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. וְשׁוֹטְחָהּ עַל גַּבֵּי מִטָּה לְצָרְכָּהּ בִּלְבַד, אֲבָל לֹא לְצָרְכָּהּ וּלְצָרְכּוֹ. נִזְדַּמְּנוּ לוֹ אוֹרְחִים — לֹא יִשְׁטָחֶנָּה בִּפְנֵיהֶם וַאֲפִלּוּ לְצָרְכָּהּ, שֶׁמָּא תִּגָּנֵב.
יב. מָצָא כְּלֵי עֵץ — מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָקְבוּ. כְּלֵי נְחֹשֶׁת — יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּחַמִּין, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִיקָן. כְּלֵי כֶּסֶף — מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּצוֹנֵן, אֲבָל לֹא בְּחַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָן. מָצָא מַגְרֵפוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת — יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּרַךְ, אֲבָל לֹא בְּקָשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָן. מָצָא כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית וּכְסוּת שֶׁל פִּשְׁתָּן — הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּאֲבֵדָה, כָּךְ אָמְרוּ בְּפִקָּדוֹן שֶׁהָלְכוּ בְּעָלָיו לִמְדִינַת הַיָּם.
יג. מָצָא סְפָרִים — קוֹרֵא בָּהֶן אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת — גּוֹלְלָן כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּלְעוֹלָם לֹא יִלְמַד בָּהֶן לְכַתְּחִלָּה, וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה וְיִשְׁנֶה, וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה וִיתַרְגֵּם, וְלֹא יִפְתַּח בּוֹ יָתֵר מִשְּׁלֹשָׁה דַּפִּין. וְלֹא יִהְיוּ שְׁנַיִם קוֹרְאִין בִּשְׁנֵי עִנְיָנוֹת, שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ זֶה וְיִמְשֹׁךְ זֶה וְיִבְלֶה הַסֵּפֶר, אֲבָל קוֹרְאִין הֵן בְּעִנְיָן
אֶחָד. וְלֹא יִקְרְאוּ שְׁלֹשָׁה בְּכֶרֶךְ אֶחָד אֲפִלּוּ בְּעִנְיָן אֶחָד. יד מָצָא תְּפִלִּין — שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן עָלָיו, שֶׁדָּבָר מָצוּי הוּא בְּיַד הַכֹּל, וְאֵין עֲשׂוּיִין הֵן אֶלָּא לְמִצְוָתָן בִּלְבַד.
טו. מָצָא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְהַאֲכִילוֹ: אִם הָיָה דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, כְּגוֹן פָּרָה וַחֲמוֹר — מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַמְּצִיאָה, וְשׂוֹכְרָן, וְלוֹקֵחַ שְׂכָרָן וּמַאֲכִילָן. וְאִם הָיָה שְׂכָרָן יָתֵר — הֲרֵי הַיָּתֵר לַבְּעָלִים. וְכֵן הַתַּרְנְגֹלִין — מוֹכֵר בֵּיצֵיהֶן וּמַאֲכִילָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; מִכָּאן וָאֵילָךְ שָׁם דְּמֵיהֶן עָלָיו, וַהֲרֵי הֵן שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בְּעָלִים בְּשֻׁתָּפוּת, כְּדִין כָּל הַשָּׁם בְּהֵמָה מֵחֲבֵרוֹ.
טז. מָצָא עֲגָלִים וּסְיָחִים שֶׁל רְעִי — מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וְשֶׁל בְּרִיאָה — שְׁלֹשִׁים יוֹם. אַוָּזִין וְתַרְנְגֹלִין גְּדוֹלִים — מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשִׁים יוֹם. מָצָא קְטַנִּים, וְכָל דָּבָר שֶׁטִּפּוּלוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ — מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשָׁה יָמִים, מִכָּאן וָאֵילָךְ מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. וְכֵן פֵּרוֹת שֶׁהִתְחִילוּ לְהַרְקִיב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין.
יז. מַה יֵּעָשֶׂה בַּדָּמִים? יִנָּתְנוּ לַמּוֹצֵא, וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ אִם נֶאֶנְסוּ, כְּגוֹן שֶׁטְּרָפָן גַּיִס אוֹ טָבְעוּ בַּיָּם — חַיָּב לְשַׁלֵּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, הֲרֵי הֵן אֶצְלוֹ כִּשְׁאֵלָה.
יח. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּדְמֵי הָאֲבֵדָה, הוֹאִיל וְנִטַּפֵּל בָּהּ. אֲבָל מְעוֹת אֲבֵדָה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ בְּאֹנֶס — פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי הוּא שׁוֹמֵר שָׂכָר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יט. כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁנִּטַּפֵּל בָּאֲבֵדָה קֹדֶם שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה בְּבֵית דִּין, אִם הֶאֱכִילָן מִשֶּׁלּוֹ — נוֹטֵל מִן הַבְּעָלִים. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.
כ. הַמּוֹצֵא מְצִיאָה — לֹא יִשָּׁבַע, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר יִשָּׁבַע, מַנִּיחַ הַמְּצִיאָה וְהוֹלֵךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע. אֲפִלּוּ מָצָא כִּיס, וְטָעַן בַּעַל הַמְּצִיאָה שֶׁשְּׁנֵי כִּיסִין קְשׁוּרִין הָיוּ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא הָאֶחָד אֶלָּא אִם נִמְצָא הָאַחֵר הַקָּשׁוּר עִמּוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁבַע.
