א. חָמֵשׁ מַעֲלוֹת עָשׂוּ חֲכָמִים בַּבְּגָדִים, וְאֵלּוּ הֵן: בִּגְדֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מִדְרָס לְאוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה, וְכֵן עַמֵּי הָאָרֶץ עַצְמָן כְּזָבִין לַטְּהָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה מִדְרָס לְאוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אֲבָל אוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה, וְהֵן הַנִּקְרָאִין פְּרוּשִׁין, אֵינָן כְּזָבִים אֲפִלּוּ לִתְרוּמָה. הֲרֵי זֶה הַפָּרוּשׁ טָהוֹר, אִם נָגַע בָּהּ בְּגוּפוֹ.
וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה, וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ. אֲבָל אוֹכְלֵי תְּרוּמָה עַצְמָן אֵינָם כְּזָבִים לַקֹּדֶשׁ. וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי קֹדֶשׁ מִדְרָס לַחַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה. אֲבָל הַטָּהוֹר לַקֹּדֶשׁ אֵינוֹ כְּזָב לַחַטָּאת.
ב. וְכֵן עָשׂוּ חֲכָמִים מַעֲלוֹת בַּטְּבִילָה. כֵּיצַד? מִי שֶׁטָּבַל בְּלֹא כַּוָּנָה – הֲרֵי זֶה טָהוֹר לַחֻלִּין וְאָסוּר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִטְבֹּל לְמַעֲשֵׂר.
טָבַל לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְמַעֲשֵׂר, וְאָסוּר בִּתְרוּמָה. טָבַל לִתְרוּמָה – הֻחְזַק לִתְרוּמָה, וְאָסוּר בְּקֹדֶשׁ. טָבַל לְקֹדֶשׁ – הֻחְזַק לְקֹדֶשׁ, וְאָסוּר לְחַטָּאת. טָבַל לְחַטָּאת – הֻחְזַק לַכֹּל, שֶׁהַטּוֹבֵל לֶחָמוּר הֻחְזַק לַקַּל. טָבַל סְתָם, וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ – הֲרֵי זֶה טָהוֹר לְחֻלִּין בִּלְבַד, וְטָמֵא כְּשֶׁהָיָה אֲפִלּוּ לְמַעֲשֵׂר.
וְכֵן הַנּוֹטֵל יָדָיו אוֹ הִטְבִּילָן – צָרִיךְ כַּוָּנָה אֲפִלּוּ לְמַעֲשֵׂר, וּמִן הַמַּעֲשֵׂר וָמַעְלָה צָרִיךְ כַּוָּנָה, אֲבָל לְחֻלִּין אֵינוֹ צָרִיךְ כַּוָּנָה. וְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל דִּין תּוֹרָה, הוֹאִיל וְטָבַל מִכָּל מָקוֹם – הֲרֵי הוּא טָהוֹר לַכֹּל.
ג. מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר לִתְרוּמָה, וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל – נִטְמָא בְּהֶסַּח דַּעַת, וְאָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל פַּעַם שְׁנִיָּה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת לִתְרוּמָה, וְהִסִּיעַ לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁיֹּאמַר: 'יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ יָדַי' – הֲרֵי יָדָיו טְמֵאוֹת בְּהֶסַּח הַדַּעַת, שֶׁהֲרֵי הַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן.
אִם לִתְרוּמָה כֵּן, קַל וָחֹמֶר לְקֹדֶשׁ, שֶׁכָּל הַמַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ צָרִיךְ טְבִילָה. וְאִם לֹא שָׁמַר עַצְמוֹ מִטֻּמְאַת מֵת, וְלֹא יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא נִטְמָא – הֲרֵי זֶה צָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי מִפְּנֵי הֶסַּח הַדַּעַת. וְאִם יָדַע שֶׁלֹּא נִטְמָא בְּמֵת, וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת – הֲרֵי זֶה צָרִיךְ טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ אַף לִתְרוּמָה. וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁכָּל הַטְּבִילוֹת הָאֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם.
ד. וְכֵן גָּזְרוּ חֲכָמִים עַל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת, אֲפִלּוּ בַּמִּדְבָּרוֹת, שֶׁיִּהְיוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, שֶׁמָּא בְּזָב נִטְמְאוּ אוֹ בְּמֵת. וְכֵן הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִין שָׁם – בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, שֶׁמָּא רֹק זָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוּא הָרֹק הַזֶּה.
ה. כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִין בִּירוּשָׁלַיִם – טְהוֹרִין, אֲפִלּוּ נִמְצְאוּ דֶּרֶךְ יְרִידָה לְבֵית הַטְּבִילָה, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ טֻמְאָה עַל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִין בִּירוּשָׁלַיִם, חוּץ מִן הַסַּכִּינִין לִשְׁחִיטַת הַקֳּדָשִׁים, מִפְּנֵי חֻמְרַת הַקֳּדָשִׁים.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסַכִּין הַנִּמְצֵאת בִּירוּשָׁלַיִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם מָצָא סַכִּין בִּירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן – שׁוֹחֵט בָּהּ הַקֳּדָשִׁים מִיָּד, וַאֲפִלּוּ חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל הַסַּכִּינִין הַנִּמְצָאִים בַּיּוֹם הַזֶּה. וְכֵן אִם מְצָאָהּ בְּיוֹם טוֹב – שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד, שֶׁחֶזְקַת כָּל הַכֵּלִים בְּיוֹם טוֹב טְהוֹרִין.
ו. מָצָא הַסַּכִּין בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר – מַזֶּה עָלֶיהָ וּמַטְבִּילָהּ, וְשׁוֹחֵט בָּהּ לְמָחָר, מִפְּנֵי שֶׁעָשׂוּ אוֹתָהּ בְּיוֹם זֶה כְּאִלּוּ יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבִיעִי שֶׁלָּהּ.
ז. מָצָא סַכִּין קְשׁוּרָה לְסַכִּין הַיְדוּעָה אֶצְלוֹ, בֵּין בְּיוֹם טוֹב בֵּין בִּשְׁאָר הַיָּמִים – הֲרֵי הִיא כָּמוֹהָ, אִם טְהוֹרָה טְהוֹרָה וְאִם טְמֵאָה טְמֵאָה.
ח. כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ – גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם טֻמְאָה כִּשְׁאָר הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִין בְּכָל מָקוֹם. וְכָל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בַּצְּדָדִין בִּירוּשָׁלַיִם – טְהוֹרִים, שֶׁהַפְּרוּשִׁים הֵן שֶׁמְּהַלְּכִין לַצְּדָדִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְטַמְּאוּ בְּמַגַּע עַמֵּי הָאָרֶץ. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל: שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ – טְהוֹרִים, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים בָּרֶגֶל; וְשֶׁבַּצְּדָדִין – טְמֵאִים, שֶׁהַטְּמֵאִים בָּרֶגֶל מוּעָטִים, וְהֵן פּוֹרְשִׁין לִצְדָדֵי הַדְּרָכִים.
ט. כְּשֵׁם שֶׁהָרִאשׁוֹן עוֹשֶׂה שֵׁנִי וְהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי, כָּךְ סְפֵק רִאשׁוֹן עוֹשֶׂה סְפֵק שֵׁנִי, וּסְפֵק שֵׁנִי עוֹשֶׂה סְפֵק שְׁלִישִׁי.
י. תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ בִּסְפֵק אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה – הֲרֵי אֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּטֻמְאָה זוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם נָגַע בְּאָב זֶה אוֹ לֹא נָגַע.
יא. וְיֵשׁ שָׁם סְפֵקוֹת שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין אוֹכְלִין אוֹתָן אֳכָלִין שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ בָּהֶם, אֶלָּא תּוֹלִין, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. וְיֵשׁ שָׁם סְפֵקוֹת שֶׁשּׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קָדָשִׁים.
יב. אֲבָל עַל סְפֵק סָפֵק – אֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה לְעוֹלָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קָדָשִׁים, אֶלָּא תּוֹלִין, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין.
יג. עַל שִׁשָּׁה סְפֵקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה, וְכֻלָּן גְּזֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: עַל בֵּית הַפְּרָס, וְעַל עָפָר הַבָּא מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, וְעַל בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ, וְעַל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִין, וְעַל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִין, וְעַל מֵימֵי רַגְלֵי אָדָם טָמֵא שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּמֵי רַגְלֵי בְּהֵמָה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה וְאֵין יָדוּעַ אִם בָּטְלוּ מַרְאֵיהֶן אִם לֹא בָּטְלוּ.
כֵּיצַד? אִם נִטְמֵאת תְּרוּמָה מֵחֲמַת אֶחָד מִשִּׁשָּׁה אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר טֻמְאָתָן בְּסָפֵק – הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף, הוֹאִיל וּוַדַּאי סְפֵקוֹת אֵלּוּ טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהַמֵּת וְהַזָּב טְמֵאִים מִן הַתּוֹרָה. וְאֶחָד תְּרוּמָה שֶׁנָּגְעָה בְּאַחַת מִשֵּׁשׁ טֻמְאוֹת הָאֵלּוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמֵאת מֵחֲמַת אַחַת מֵהֶן וַהֲרֵי הִיא שְׁלִישִׁי לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף.
אֲבָל אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ בְּכָל מָקוֹם אִם נָגַע בְּבֵית הַפְּרָס וּבְאֶרֶץ הָעַמִּים אוֹ לֹא נָגַע, אִם נָגַע בִּבְגָדִים וְרֻקִּים וְכֵלִים וּמֵי רַגְלַיִם אֵלּוּ אוֹ לֹא נָגַע – הֲרֵי אֵלּוּ תּוֹלִין, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר טֻמְאָתָן מִפְּנֵי הַסָּפֵק שֶׁמָּא טְמֵאִים הֵן אוֹ טְהוֹרִים, וְאִם תֹּאמַר טְמֵאִים, שֶׁמָּא נָגַע שֶׁמָּא לֹא נָגַע, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי סְפֵקוֹת, וְאֵין שׂוֹרְפִין עַל שְׁנֵי סְפֵקוֹת אֶלָּא תּוֹלִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה מִדְרָס לְאוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. שמעשר שני נאכל בירושלים בטהרה, והאוכלו בטומאה לוקה (הלכות מעשר שני ג,א), ולפיכך טהרתו חמורה יותר. וְהֵן הַנִּקְרָאִין פְּרוּשִׁין. למשמעות שם זה ראה הלכות טומאת אוכלין טז,יב. אֵינָן כְּזָבִים אֲפִלּוּ לִתְרוּמָה. אף על פי שבגדיהם נחשבים כמדרס לאוכלי המעשר, הם עצמם טהורים לתרומה.
מִדְרָס לַחַטָּאת. שמטמאים את האדם והכלים שנטהרו לשם טהרת החטאת (מי אפר הפרה אדומה). כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה. יג,א-ב.