א. הַשִּׂמְלָה בִּכְלַל “כָּל אֲבֵדַת אָחִיךָ“ (דברים כב,ג) הָיְתָה, וְכֵן הַשּׁוֹר וְהַשֶּׂה וְהַחֲמוֹר, וְלָמָּה פֵּרֵט הַכָּתוּב חֲמוֹר? לְהַחֲזִירוֹ בְּסִימָנֵי מַרְדַּעַת; אַף עַל פִּי שֶׁהַסִּימָנִין בְּדָבָר הַטָּפֵל לוֹ — יַחֲזִיר. וְלָמָּה פֵּרֵט שׁוֹר וְשֶׂה? לְהַחֲזִיר אֲפִלּוּ גִּזּוֹת הַשֶּׂה אוֹ גֵּז זְנַב הַשּׁוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דָּבָר מוּעָט.
וְלָמָּה פֵּרֵט הַכָּתוּב הַשִּׂמְלָה? לִלְמֹד מִמֶּנָּה, מַה הַשִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ סִימָנִין וְחֶזְקָתָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ תּוֹבְעִין וְחַיָּב לְהַחֲזִיר, אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִימָנִין הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִין וְחַיָּב לְהַחֲזִיר. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִין, אֶלָּא נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ הַבְּעָלִים — הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן.
ב. זֶה הַכְּלָל בָּאֲבֵדָה: כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, כֵּיוָן שֶׁאָבַד וְיָדְעוּ בּוֹ הַבְּעָלִים שֶׁאָבַד — הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּעָלָיו, כְּגוֹן מַסְמֵר אֶחָד אוֹ מַחַט אַחַת אוֹ מַטְבֵּעַ אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אֵינָן יְכוֹלִין לִתֵּן סִימָן לְהַחֲזִירוֹ לָהֶם, וּלְפִיכָךְ הֲרֵי הוּא לְזֶה שֶׁמְּצָאוֹ.
ג. וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן, כְּגוֹן שִׂמְלָה וּבְהֵמָה — הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּעָלָיו, שֶׁהֲרֵי דַּעְתָּן תְּלוּיָה לִתֵּן סִימָנִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְיַחֲזֹר לָהֶן. לְפִיכָךְ הַמּוֹצֵא אוֹתָן חַיָּב לְהַכְרִיז, אֶלָּא אִם כֵּן יָדַע שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, כְּגוֹן שֶׁשָּׁמַע אוֹתָם אוֹמְרִים: ‘וַי לְחֶסְרוֹן הַכִּיס‘, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁמַּרְאִין שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ — הֲרֵי אוֹתָהּ הָאֲבֵדָה שֶׁל מוֹצְאָהּ.
ד. וְכֵן אִם מָצָא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן בַּיָּם וּבַנָּהָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ גּוֹיִם — הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּעָלָיו מִשָּׁעָה שֶׁנָּפַל, וּלְפִיכָךְ הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבְּעָלִים שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ.
ה. יֵאוּשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן — אֵינוֹ יֵאוּשׁ. כֵּיצַד? נָפַל מִמֶּנּוּ דִּינָר, וְלֹא יָדַע בּוֹ שֶׁנָּפַל, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁיָּדַע בּוֹ שֶׁנָּפַל יִתְיָאֵשׁ — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ יֵאוּשׁ עַד עַתָּה, עַד שֶׁיֵּדְעוּ הַבְּעָלִים שֶׁנָּפַל. אֲבָל אִם עֲדַיִן הַבְּעָלִים אוֹמְרִין: ‘שֶׁמָּא נְתַתִּיו לִפְלוֹנִי‘, אוֹ: ‘שֶׁמָּא בַּמִּגְדָּל הוּא מֻנָּח‘, אוֹ: ‘שֶׁמָּא טָעִיתִי בַּחֶשְׁבּוֹן‘, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ — אֵין זֶה יֵאוּשׁ.
ו. הָרוֹאֶה חֲבֵרוֹ שֶׁנָּפַל מִמֶּנּוּ דִּינָר עַל הָאָרֶץ וְלֹא יָדַע בּוֹ, וְנָטַל הַדִּינָר קֹדֶם יֵאוּשׁ — עוֹבֵר עַל עֲשֵׂה וְעַל שְׁנֵי לָאוִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וַאֲפִלּוּ הֶחֱזִיר לוֹ הַדִּינָר לְאַחַר שֶׁנִּתְיָאֵשׁ — זוֹ מַתָּנָה הִיא, וּכְבָר עָבַר עַל הָאִסּוּרִין.
ז. נָטַל הַדִּינָר לִפְנֵי יֵאוּשׁ עַל מְנָת לְהַחֲזִירוֹ, וּלְאַחַר יֵאוּשׁ נִתְכַּוֵּן לִגְזֹל אוֹתוֹ — עָבַר מִשּׁוּם “הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם“ (דברים כב,א). הִמְתִּין לוֹ וְלֹא הוֹדִיעַ לַבְּעָלִים, וְלֹא נָטַל הַדִּינָר עַד שֶׁיָּדְעוּ הַבְּעָלִים שֶׁנָּפַל, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאַחַר כָּךְ נָטַל הַדִּינָר מֵעַל הָאָרֶץ — אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא מִשּׁוּם “לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם“ (שם כב,ג). וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ח. רָאָה סֶלַע אוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁנָּפַל, אֲפִלּוּ מִשְּׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד — חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁמָּא שֻׁתָּפִין הֵן וּמָחַל אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְנִמְצֵאת אֲבֵדָתוֹ שֶׁל זֶה שָׁוָה פְּרוּטָה.
ט. רָאָה חֲבֵרוֹ שֶׁנָּפַל מִמֶּנּוּ דִּינָר בְּתוֹךְ הַחוֹל אוֹ בְּתוֹךְ הֶעָפָר וְנִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ — הֲרֵי זֶה כְּנוֹפֵל לַיָּם אוֹ לַנָּהָר, וַהֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן. וַאֲפִלּוּ רָאָה אוֹתוֹ הֵבִיא כְּבָרָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו — בְּדַעַת רְעוּעָה הוּא מְחַפֵּשׂ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַפְּשִׂין בֶּעָפָר שְׁאָר הַבַּלָּשִׁין שֶׁלֹּא נָפַל מֵהֶן כְּלוּם שֶׁמָּא יִמְצְאוּ מַה שֶּׁנָּפַל לַאֲחֵרִים, כָּךְ הוּא זֶה מְחַפֵּשׂ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְיָאֵשׁ.
י. הַמּוֹצֵא סֶלַע בַּשּׁוּק, מְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: ‘שֶׁלִּי הוּא, וַחֲדָשָׁה הִיא, וְשֶׁל מְדִינָה פְּלוֹנִית הִיא, וְשֶׁל מֶלֶךְ פְּלוֹנִי‘, אֲפִלּוּ אָמַר: ‘שְׁמִי כָּתוּב עָלֶיהָ‘ — לֹא אָמַר כְּלוּם, וְאֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁאֵין סִימָנֵי הַמַּטְבֵּעַ סִימָן; מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ לְהוֹצִיאָהּ, אוֹמְרִין אָנוּ: שֶׁלּוֹ הָיְתָה וְהוֹצִיאָהּ מִיָּדוֹ וְנָפְלָה מִיַּד אַחֵר. וְהוֹאִיל וְאֵין סִימָנֶיהָ סִימָן שֶׁסּוֹמְכִין עָלָיו — מִשְּׁעַת נְפִילָה נִתְיָאֵשׁ, וַהֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ.
יא. הַמּוֹצֵא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן בְּצַד דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן — חַיָּב לְהַכְרִיז. בָּא בַּעַל הַסִּימָן וְנָטַל אֶת שֶׁלּוֹ, וְאָמַר שֶׁזֶּה בִּלְבַד נָפַל מִמֶּנּוּ — זָכָה הַמּוֹצֵא בַּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן.
יב. הַמּוֹצֵא כְּלֵי חֶרֶשׂ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִכֵּלִים שֶׁצּוּרַת כֻּלָּן שָׁוָה: אִם כֵּלִים חֲדָשִׁים הֵן — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הֵן כְּמוֹ דִּינָר מִשְּׁאָר דִּינָרִין שֶׁאֵין לָהֶם סִימָן וְאֵין הַבְּעָלִים מַכִּירִין אוֹתָן, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם פַּךְ זֶה אוֹ צְלוֹחִית זוֹ שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁל אַחֵר.
וְאִם הָיוּ כֵּלִים יְשָׁנִים שֶׁטְּבָעָתַן הָעַיִן — חַיָּב לְהַכְרִיז, שֶׁאִם יָבֹא תַּלְמִיד חֲכָמִים וְיֹאמַר: ‘אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִתֵּן בַּכְּלִי הַזֶּה סִימָן, יֵשׁ לִי בּוֹ טְבִיעוּת עַיִן‘, חַיָּב לְהַרְאוֹתוֹ לוֹ; אִם הִכִּירוֹ וְאָמַר: ‘שֶׁלִּי הוּא‘ — מַחֲזִירִין לוֹ.
יג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתַלְמִיד וָתִיק שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ כְּלָל, אֶלָּא בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם, אוֹ בַּמַּסֶּכְתָּא, אוֹ בַּמִּטָּה, אוֹ בַּבַּיִת שֶׁהוּא מִתְאָרֵחַ בּוֹ.
כֵּיצַד? הָיָה עוֹסֵק בְּמַסֶּכֶת נִדָּה, וְאָמַר: ‘בְּמִקְווֹת אֲנִי שׁוֹנֶה‘, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיַן נִדָּה; אוֹ שֶׁיָּשֵׁן בְּמִטָּה זוֹ, וְאָמַר: ‘בְּזוֹ אֲנִי יָשֵׁן‘, שֶׁמָּא יִמָּצֵא שָׁם קֶרִי; אוֹ שֶׁנִּתְאָרֵחַ אֵצֶל שִׁמְעוֹן וְאָמַר: ‘אֵצֶל רְאוּבֵן אֲנִי מִתְאָרֵחַ‘, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ עַל זֶה שֶׁנִּתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ; אוֹ שֶׁהֵבִיא שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְהוֹסִיף וְגָרַע כְּדֵי לְחַבְּבָן זֶה לָזֶה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁשִּׁנָּה בְּדִבּוּרוֹ חוּץ מִדְּבָרִים אֵלּוּ — אֵין מַחֲזִירִין לוֹ אֶת הָאֲבֵדָה בִּטְבִיעוּת הָעַיִן.
