א. הַמּוֹצֵא שְׁטַר חוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחַיָּב מוֹדֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקֻיָּם — הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר, שֶׁמָּא פְּרָעוֹ, וּקְנוּנְיָא הֵם עוֹשִׂים כְּדֵי לִטְרֹף בּוֹ מִן הַלָּקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין וּלְפִיכָךְ הוֹדָה לוֹ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ לִטְרֹף בִּשְׁטָר שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת, שֶׁהָאַחֲרָיוּת שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשָׁה טָעוּת סוֹפֵר הִיא, בֵּין בְּשִׁטְרֵי הַלְוָאָה בֵּין בְּשִׁטְרֵי מֶקַח וּמִמְכָּר.
לְפִיכָךְ אִם פֵּרֵשׁ בִּשְׁטָר זֶה שֶׁהוּא שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת: אִם הָיָה הַחַיָּב מוֹדֶה — יַחֲזִיר; וְאִם לָאו — לֹא יַחֲזִיר, שֶׁמָּא פְּרָעוֹ. ב וְכֵן אִם מָצָא שְׁטָר שֶׁזְּמַנּוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, וְהָיָה מְקֻיָּם, וְהַחַיָּב מוֹדֶה — יַחֲזִיר; וְאִם אֵינוֹ מְקֻיָּם — לֹא יַחֲזִיר, שֶׁמָּא כָּתַב לִלְווֹת וַעֲדַיִן לֹא לָוָה.
ג. מָצָא שְׁטָר בְּחֵמֶת אוֹ בִּכְלִי עֵץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר לְמִי שֶׁנָּתַן סִימָן. מָצָא שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת כְּרוּכִין בְּכֶרֶךְ אֶחָד: אוֹ מֻנָּחִין זֶה עַל זֶה אוֹ אֲגוּדִין אֶגֶד אֶחָד — יַחֲזִיר לְמִי שֶׁנָּתַן
סִימָן.
ד. הָיָה הַלֹּוֶה אֶחָד וְהַמַּלְוִין שְׁלֹשָׁה: אִם מְקֻיָּמִין הֵן — יַחֲזִיר לַלֹּוֶה; וְאִם אֵינָן מְקֻיָּמִין — יַחֲזִיר לְמִי שֶׁנָּתַן סִימָן, שֶׁמָּא הַמַּלְוִין נָתְנוּ שִׁטְרֵיהֶן לַסּוֹפֵר לְקַיְּמָן, וְנָפְלוּ מִיַּד הַדַּיָּן.
הָיָה הַמַּלְוֶה אֶחָד וְהַלֹּוִין שְׁלֹשָׁה — יַחֲזִיר לַמַּלְוֶה. וְאִם הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן בִּכְתַב יְדֵי סוֹפֵר אֶחָד — יַחֲזִיר לְמִי שֶׁנָּתַן סִימָן, שֶׁמָּא שְׁלָשְׁתָּן הוֹלִיכוּ שִׁטְרֵיהֶן לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב, וְנָפְלוּ מִיַּד הַסּוֹפֵר.
ה. מָצָא שְׁטָרוֹת קְרוּעִין וּשְׁטַר חוֹב בֵּינֵיהֶן — לֹא יַחֲזִיר. וְאִם יֵשׁ עִמָּהֶם שׁוֹבֵר, אֲפִלּוּ בְּלֹא עֵדִים — יִתֵּן שְׁטַר הַחוֹב לַלֹּוֶה, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה פָּרוּעַ לֹא הִשְׁלִיכוֹ בֵּין שְׁטָרוֹת קְרוּעִין, וַהֲרֵי יֵשׁ עִמּוֹ כְּתָב שֶׁהוּא פָּרוּעַ.
ו. מָצָא גִּטֵּי נָשִׁים: בִּזְמַן שֶׁהַבַּעַל מוֹדֶה — יִתֵּן לָאִשָּׁה; אֵין הַבַּעַל מוֹדֶה: אִם נָתְנָה הָאִשָּׁה סִימָן מֻבְהָק — יִנָּתֵן לָהּ; וְאִם לָאו — לֹא יַחֲזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. אָמַר הַבַּעַל: ‘מִיָּדִי נָפַל‘, וְנָתַן סִימָנָיו, וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: ‘מִיָּדִי נָפַל‘, וְנָתְנָה סִימָנָיו — יִנָּתֵן לָהּ, וְהוּא שֶׁתִּתֵּן סִימָן מֻבְהָק, כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה: ‘נֶקֶב יֵשׁ בּוֹ בְּצַד אוֹת פְּלוֹנִית‘, שֶׁאִלּוּ לֹא הִגִּיעַ לְיָדָהּ לֹא הָיְתָה יוֹדַעַת.
ז. הוּא אוֹמֵר סִימָנֵי הַחוּט שֶׁקָּשַׁר בּוֹ הַגֵּט וְהִיא אוֹמֶרֶת סִימָנֵי הַחוּט — יִנָּתֵן לָהּ, וְהוּא שֶׁתֹּאמַר סִימָן מֻבְהָק, כְּגוֹן מִדַּת אֹרֶךָ הַחוּט. אֲבָל אִם אָמְרָה: ‘אָדֹם‘ אוֹ ‘שָׁחֹר הוּא‘ — אֵין זֶה סִימָן מֻבְהָק. הוּא אוֹמֵר: ‘בַּחֵמֶת הָיָה מֻנָּח‘, וְהִיא אוֹמֶרֶת: ‘בַּחֵמֶת הָיָה מֻנָּח‘ — יִנָּתֵן לוֹ, שֶׁאֵין זֶה סִימָן מֻבְהָק.
ח. מָצָא גֵּט שִׁחְרוּר: בִּזְמַן שֶׁהָרַב מוֹדֶה — יַחֲזִיר לָעֶבֶד; אֵין הָרַב מוֹדֶה — לֹא יַחֲזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. ט מָצָא שְׁטַר מַתָּנָה: אִם מַתְּנַת בָּרִיא הִיא, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים — לֹא יַחֲזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, שֶׁמָּא כָּתַב לִתֵּן וְלֹא נָתַן, וְאַחַר שֶׁכָּתַב שְׁטָר זֶה, אוֹ מָכַר שָׂדֶה זוֹ אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה לְאַחֵר וְחָזַר בּוֹ, וְזֶה שֶׁמּוֹדֶה לָזֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קְנוּנְיָא עַל הָאַחֲרוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ.
וְאִם מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע הִיא: אִם הוֹדָה — יִתֵּן; וְאִם לָאו — לֹא יִתֵּן, שֶׁשְּׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן לִשְׁנַיִם זֶה אַחַר זֶה, הָאַחֲרוֹן קָנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
י. מֵת שְׁכִיב מְרַע שֶׁנְּתָנָהּ בְּמַתָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַיּוֹרֵשׁ מוֹדֶה שֶׁמּוֹרִישׁוֹ נְתָנָהּ — הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, שֶׁמָּא כָּתַב לִתֵּן וְלֹא נָתַן, וּמְכָרָהּ הַיּוֹרֵשׁ אוֹ נְתָנָהּ וְחָזַר בּוֹ, וַהֲרֵי הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קְנוּנְיָא עִם זֶה כְּדֵי לְהַפְקִיעַ נִכְסֵי זֶה הָאַחֲרוֹן.
יא. מָצָא שׁוֹבֵר: בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַשְּׁטָר מוֹדֶה שֶׁנִּשְׁבַּר שְׁטָרוֹ וּפְרָעוֹ אוֹ מְחָלוֹ — יִתֵּן לְבַעַל הַשּׁוֹבֵר; אֵין שְׁנֵיהֶם מוֹדִים — לֹא יַחֲזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. יב מָצָא כְּתֻבָּה, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים — לֹא יַחֲזִיר לָאִשָּׁה, שֶׁמָּא נִפְרְעָה כְּתֻבָּה זוֹ אוֹ נִמְחֲלָה, וְאַחַר כָּךְ מָכַר הַבַּעַל נְכָסִין, וַהֲרֵי הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קְנוּנְיָא עַל הַלָּקוֹחוֹת.
יג. מָצָא אִגְּרוֹת שׁוּם, אִגְּרוֹת מָזוֹן, שִׁטְרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין, וְשִׁטְרֵי הַטְּעָנוֹת שֶׁכּוֹתְבִין הַדַּיָּנִין טַעֲנוֹתָיו שֶׁל בַּעַל דִּין זֶה וְשֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁמָּצָא שִׁטְרֵי בֵּרוּרִין, וְהֵן הַשְּׁטָרוֹת שֶׁבֵּרְרוּ בָּהֶן בַּעֲלֵי דִּינִין אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁדָּנִין לָהֶם, וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּדוּנוּ לָהֶן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, אוֹ שֶׁמָּצָא כָּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין — הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל שְׁטָר שֶׁחוֹשְׁשִׁין בּוֹ לְפֵרָעוֹן — לֹא יַחֲזִיר, שֶׁמָּא נִפְרַע הַחוֹב. וְאִם הָיָה הַחַיָּב מוֹדֶה, וְאֶפְשָׁר שֶׁהוֹדָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קְנוּנְיָא עַד שֶׁיַּפְסִיד עַל הַלּוֹקֵחַ אוֹ מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה שֶׁלָּקְחוּ אַחַר זְמַן הַשְּׁטָר, כְּדֵי שֶׁיִּטְרְפוּ מִיָּדָם שֶׁלֹּא כַּדִּין — הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים. וְכָל שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ צַד לַחֲשָׁשׁ לֹא לְפֵרָעוֹן וְלֹא לִקְנוּנְיָא — יַחֲזִיר לִבְעָלָיו.
יד. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הַנִּמְצָאוֹת שֶׁדִּינָם שֶׁלֹּא יַחֲזִיר, אִם הֶחֱזִיר — הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים וְגוֹבִין בָּהֶן, וְאֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִתַּחַת יַד בַּעֲלֵיהֶן, וַהֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעָן
לְפִיכָךְ אִם פֵּרֵשׁ בִּשְׁטָר זֶה שֶׁהוּא שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת. שאין חשש לקנוניה אלא רק לכך שהוא פרוע. אִם הָיָה הַחַיָּב מוֹדֶה יַחֲזִיר. שאין לחשוש שהוא פרוע.