א. הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אוֹ לְיַד שְׁלוּחָהּ שֶׁעָשָׂת לְקַבָּלָה. וְכָל שֶׁהִיא סְפֵק גְּרוּשָׁה – הֲרֵי זוֹ לֹא תֹּאכַל.
הָאִשָּׁה שֶׁעָשָׂת שָׁלִיחַ לְקַבֵּל לָהּ גִּטָּהּ – אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. וְאִם אָמְרָה לוֹ: 'קַבֵּל לִי גִּטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי' – אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. שָׁלְחָה שָׁלִיחַ לַהֲבָאַת גִּטָּהּ – אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: 'הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לְמִיתָתִי' – אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד.
ב. עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, וְהַיּוֹצֵא לִדּוֹן – הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת קַיָּמִין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מְפָרֵשׁ וְיוֹצֵא בְּשַׁיָּרָה. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם, וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם, וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג מִבָּתֵּי דִּינֵי גּוֹיִם, וּמִי שֶׁגְּרָרַתּוּ חַיָּה אוֹ נָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר – נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי מֵתִים וְחֻמְרֵי חַיִּים. לְפִיכָךְ, אִם הָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אֲבָל מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין, וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית הַסְּקִילָה לֵהָרֵג – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מֵת, וְלֹא תֹּאכַל אִשְׁתּוֹ.
ג. הִנִּיחוּ בַּעְלָהּ גּוֹסֵס בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, בֵּין שֶׁהָיְתָה כֹּהֶנֶת אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרְאֵלִית אֵשֶׁת כֹּהֵן – לֹא תֹּאכַל, שֶׁרֹב גּוֹסְסִין לְמִיתָה. אֶחָד אוֹמֵר: 'מֵת בַּעְלָהּ', וְאֶחָד אוֹמֵר: 'לֹא מֵת' – הֲרֵי זוֹ לֹא תֹּאכַל.
ד. אָמְרָה לָהּ צָרָתָהּ אוֹ אַחַת מֵהֶחָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לַהֲעִידָהּ, שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, הוֹאִיל וְאֵינָהּ נִשֵּׂאת עַל פִּיהֶן – הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁבַּעֲלָהּ קַיָּם, עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ מִי שֶׁהוּא נֶאֱמָן לְהַשִּׂיאָהּ עַל פִּיו.
ה. הַמְשַׁחְרֵר אֶת עַבְדּוֹ, מִשֶּׁיְּזַכֶּה לוֹ בְּגֵט שִׁחְרוּר – פְּסָלוֹ מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה. וְכָל עֶבֶד שֶׁיָּצָא לְחֵרוּת וַעֲדַיִן הוּא מְעֻכַּב שִׁחְרוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת עֲבָדִים – אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי הוּא אָסוּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
ו. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְאֶחָד וְזָכָה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים, וְשָׁתַק זֶה שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ וְאַחַר כָּךְ צָוַח – הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם זֶה שֶׁצָּוַח, הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ, וַעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵרְשׁוּת רִאשׁוֹן, אוֹ זֶה שֶׁצָּוַח אַחַר שֶׁשָּׁתַק, חָזַר בּוֹ. לְפִיכָךְ אֵין אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה, בֵּין שֶׁהָיָה רַבָּן רִאשׁוֹן כֹּהֵן וְהַשֵּׁנִי יִשְׂרָאֵל, בֵּין שֶׁהָיָה רַבָּן רִאשׁוֹן יִשְׂרָאֵל וְהַשֵּׁנִי כֹּהֵן.
ז. יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׂכַר בְּהֵמָה מִכֹּהֵן – מַאֲכִילָהּ הַתְּרוּמָה. וְכֹהֵן שֶׁשָּׂכַר בֶּהֱמַת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ – לֹא יַאֲכִילֶנָּה תְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קִנְיַן כַּסְפּוֹ.
ח. יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם פָּרָה מִכֹּהֵן לְפַטְּמָהּ וְלִהְיוֹת הַשָּׂכָר בֵּינֵיהֶן – לֹא יַאֲכִילֶנָּה תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַכֹּהֵן בְּשִׁבְחָהּ חֵלֶק. אֲבָל כֹּהֵן שֶׁשָּׁם פָּרַת יִשְׂרָאֵל לְפַטְּמָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק בַּשֶּׁבַח, הוֹאִיל וְגוּפָהּ לַכֹּהֵן, שֶׁהֲרֵי שָׁמָהּ עַל עַצְמוֹ – הֲרֵי זֶה מַאֲכִילֶנָּה הַתְּרוּמָה.
ט. פָּרָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּלְדָה בְּכוֹר – מַאֲכִילוֹ אֶת הַתְּרוּמָה, שֶׁהַבְּכוֹר לַכֹּהֲנִים. וְאוֹצֵר אָדָם כַּרְשִׁנֵּי תְּרוּמָה לְתוֹךְ שׁוֹבָכוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָבֹאוּ הַיּוֹנִים שֶׁלּוֹ וְיֹאכְלוּ אוֹתָן.
י. יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם מָכַר הַכֹּהֵן פָּרָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל וְלָקַח הַדָּמִים, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ הַלּוֹקֵחַ – הֲרֵי זֶה אָסוּר לְהַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה, שֶׁדִּין תּוֹרָה שֶׁמָּעוֹת קוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מֶקַח וּמִמְכָּר. וְאִם מָכַר יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים – לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ.
שֶׁעָשָׂת שָׁלִיחַ. מינתה שליח. אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. שמא קיבל את הגט מיד לאחר שמינתה אותו לשליח. וְאִם אָמְרָה לוֹ קַבֵּל לִי גִּטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. מינתה אותו לקבל את הגט במקום מסוים, ואינה מגורשת אם קיבל אותו במקום אחר (הלכות גירושין ט,לד). אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. אסורה רק לאחר שעבר הזמן הנצרך לשליח להגיע לאותו מקום, שרק אז יש לחשוש שכבר קיבל עבורה את הגט. שָׁלְחָה שָׁלִיחַ לַהֲבָאַת גִּטָּהּ. זהו שליח מסוג אחר, שאינו זוכה עבורה בגט אלא רק מביא לה אותו ומתגרשת כשהגט מגיע לידה (שם ו,ד-ה). הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ וכו'. נתן לה את הגט והתנה שיחול רק שעה לפני שימות. אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. שמא ימות בעוד שעה שעה וייתכן שהיא כבר מגורשת.