פרק ו', הלכות תשובה, ספר המדע
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. פְּסוּקִים הַרְבֵּה יֵשׁ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי נְבִיאִים שֶׁהֵן נִרְאִין כְּסוֹתְרִין עִקָּר זֶה, וְנִכְשָׁלִין בָּהֶן רֹב הָאָדָם, וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם מֵהֶן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה, וְשֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם מָסוּר לוֹ לְהַטּוֹתוֹ לְכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה. וַהֲרֵינִי מְבָאֵר עִקָּר גָּדוֹל, שֶׁמִּמֶּנּוּ תֵּדַע פֵּרוּשׁ כָּל אוֹתָן הַפְּסוּקִים.
בִּזְמַן שֶׁאָדָם אֶחָד אוֹ אַנְשֵׁי מְדִינָה חוֹטְאִים, וְעוֹשֶׂה הַחוֹטֵא חֵטְא שֶׁעָשָׂה מִדַּעְתּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ, רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ הֵיאַךְ יִפָּרַע. יֵשׁ חֵטְא שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ עַל חֶטְאוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בְּבָנָיו הַקְּטַנִּים, שֶׁבָּנָיו שֶׁל אָדָם הַקְּטַנִּים שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת וְלֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל מִצְווֹת כְּקִנְיָנוֹ הֵם; כָּתוּב: "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת" (דברים כד,טז, ושם: יוּמָתוּ; וראה מלכים ב יד,ו ודברי הימים ב כה,ה) – עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אִישׁ.
וְיֵשׁ חֵטְא שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹבֵר עָלָיו שׁוּם נֵזֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְיֵשׁ חֵטְא שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. אֲבָל אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה – הַתְּשׁוּבָה כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ.
א. שֶׁהֵן נִרְאִין כְּסוֹתְרִין עִקָּר זֶה. שנזכר בפרק הקודם, בדבר הבחירה החופשית שיש לאדם בין טוב ובין רע. וְנִכְשָׁלִין בָּהֶן רֹב הָאָדָם. בהבנת פירוש אותם הפסוקים. עִקָּר גָּדוֹל. עיקרון יסודי.
ב. כִּתְרִיס. מגן.
ג. וְאֶפְשָׁר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם חֵטְא גָּדוֹל אוֹ חֲטָאִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּתֵּן הַדִּין לִפְנֵי דַּיַּן הָאֱמֶת שֶׁיְּהֵא הַפֵּרָעוֹן מִזֶּה הַחוֹטֵא עַל חֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה וְאֵין מַנִּיחִין לוֹ רְשׁוּת לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְיֹאבַד בַּחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה.
הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ: "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיהו ו,י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת יי בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא" (דברי הימים ב לו,טז), כְּלוֹמַר: חָטְאוּ בִּרְצוֹנָם וְהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ, עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא הַמַּרְפֵּא.
לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לֵב פַּרְעֹה" (שמות ד,כא, ושם: אֶת לִבּוֹ). לְפִי שֶׁחָטָא מֵעַצְמוֹ תְּחִלָּה וְהֵרַע לְיִשְׂרָאֵל הַגָּרִים בְּאַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" וכו' (שם א,י), נָתַן הַדִּין לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ חִזֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לִבּוֹ.
וְלָמָּה הָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּיַד מֹשֶׁה וְאוֹמֵר לוֹ: 'שַׁלַּח' וַ'עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה', וּכְבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אַתָּה מְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי" וכו' (שמות ט,ל)? "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת" וכו' (שם ט,טז) – כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי הָעוֹלָם, שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹנֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתְּשׁוּבָה לַחוֹטֵא – אֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב, אֶלָּא יָמוּת בְּרִשְׁעוֹ שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה בִּרְצוֹנוֹ.
וְכֵן סִיחוֹן, לְפִי עֲוֹנוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ נִתְחַיֵּב לְמָנְעוֹ הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הִקְשָׁה יי אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ
וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ" (דברים ב,ל). וְכֵן הַכְּנַעֲנִיִּים, לְפִי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם מָנַע מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵאֵת יי הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם" וכו' (יהושע יא,כ). וְכֵן יִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, לְפִי שֶׁהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ – מָנַע מֵאוֹתָן הַמַּרְבִּים תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" (מלכים א יח,לז), כְּלוֹמַר מָנַעְתָּ מֵהֶם הַתְּשׁוּבָה.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאֵין הָאֵל גָּזַר עַל פַּרְעֹה לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא עַל סִיחוֹן לַחֲטֹא בְּאַרְצוֹ, וְלֹא עַל הַכְּנַעֲנִיים לְהַתְעִיב, וְלֹא עַל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה – אֶלָּא כֻּלָּן חָטְאוּ מֵעַצְמָן, וְנִתְחַיְּבוּ כֻּלָּן לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה.
ג. שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה. חוסמים בפניו את הדרך (ראה לעיל פרק ד).
הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה… וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. עונשו של עם ישראל הוא שלבבו ואוזניו ועיניו ייאטמו, כדי שלא יחזור בתשובה ויתכפר לו. שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה. שזה היה עונשם.
וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לֵב פַּרְעֹה. שתינטל ממנו אפשרות הבחירה להסכים לשלוח את ישראל ממצרים.
וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי. "כי טרם תיראון מפני יי אלהים", ומכאן שמראש ניטלה ממנו יכולת הבחירה. וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת. "העמדתיך בעבור הראותך את כֹחי, ולמען ספֵּר שמי בכל הארץ". ששליחת משה נועדה לפרסם בעולם את העניין הזה עצמו, של שלילת זכות הבחירה ממי שאינו ראוי לה.
וְכֵן סִיחוֹן. מלך חשבון בעבר הירדן, שסירב לבקשת משה רבנו לתת לישראל לעבור בארצו בדרכם לארץ כנען.
וְכֵן הַכְּנַעֲנִיִּים לְפִי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם. ראה ויקרא יח,ג ושם כז-כח.
וְנִתְחַיְּבוּ. נענשו.
ד. וּבְעִנְיָן זֶה שׁוֹאֲלִים הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם מֵיי לְעָזְרָם עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "הוֹרֵנִי יי דַּרְכֶּךָ" (תהלים כז,יא), כְּלוֹמַר: אַל יִמְנְעוּנִי חֲטָאַי דֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁמִּמֶּנָּה אֵדַע דַּרְכְּךָ וְיִחוּד שִׁמְךָ. וְכֵן זֶה שֶׁאָמַר: "וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" (שם נא,יד), כְּלוֹמַר: תַּנִּיחַ רוּחִי לַעֲשׂוֹת חֶפְצָהּ, וְאַל יִגְרְמוּ לִי חֲטָאַי לְמָנְעֵנִי הַתְּשׁוּבָה, אֶלָּא תִּהְיֶה הָרְשׁוּת בְּיָדִי עַד שֶׁאֶחֱזֹר וְאָבִין וְאֵדַע דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ כָּל הַדּוֹמֶה לִפְסוּקִים אֵלּוּ.
ד. לְעָזְרָם עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. לסייעם ללכת בדרך הנכונה. שֶׁמִּמֶּנָּה אֵדַע דַּרְכְּךָ וְיִחוּד שִׁמְךָ. שהיא "יסוד היסודות ועמוד החכמות" (הלכות יסודי התורה א,א-ו).
ה. וּמַה הוּא זֶה שֶׁאָמַר דָּוִד: "טוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ, יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ" (תהלים כה,ח-ט)? זֶה שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נְבִיאִים מוֹדִיעִים לָהֶם דַּרְכֵי יי וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה. וְעוֹד, שֶׁנָּתַן בָּהֶם כֹּחַ לִלְמֹד וּלְהָבִין. שֶׁמִּדָּה זוֹ בְּכָל אָדָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ בְּדַרְכֵי הַחָכְמָה וְהַצֶּדֶק, מִתְאַוֶּה לָהֶן וְרוֹדֵף אוֹתָן. וְהוּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: בָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר: יִמְצָא עַצְמוֹ נֶעֱזָר עַל הַדָּבָר.
וַהֲלֹא כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" (בראשית טו,יג), הֲרֵי גָּזַר עַל הַמִּצְרִים לַעֲשׂוֹת רַע, וְכָתוּב: "וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ" (דברים לא,טז), הֲרֵי גָּזַר עַל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְלָמָּה נִפְרַע מֵהֶן? לְפִי שֶׁלֹּא גָּזַר עַל אִישׁ פְּלוֹנִי הַיָּדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה הוּא הַזּוֹנֶה, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאוֹתָן הַזּוֹנִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אִלּוּ לֹא רָצָה לַעֲבֹד לֹא הָיָה עוֹבֵד, וְלֹא הוֹדִיעוֹ הַבּוֹרֵא אֶלָּא מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְאוֹמֵר: 'הָעָם הַזֶּה יִהְיֶה בָּהֶם צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים' – לֹא מִפְּנֵי זֶה יֹאמַר הָרָשָׁע: כְּבָר נִגְזַר עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע, מִפְּנֵי שֶׁהוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה רְשָׁעִים בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ" (שם טו,יא).
וְכֵן הַמִּצְרִיִּים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאוֹתָן הַמְּצֵרִים וְהַמְּרֵעִים לְיִשְׂרָאֵל, אִלּוּ לֹא רָצָה לְהָרַע לָהֶם – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, שֶׁלֹּא גָּזַר עַל אִישׁ יָדוּעַ, אֶלָּא הוֹדִיעוֹ שֶׁסּוֹף זַרְעוֹ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת.

ה. וּמַה הוּא זֶה… עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. אם התשובה תלויה בבחירת האדם, במה מתבטא חסדו של ה' המדריך ומורה לחוטאים דרך? כֹּחַ לִלְמֹד וּלְהָבִין. יכולת ורצון.

וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם. ה' אמר לאברהם שזרעו יהיו גרים במצרים במשך זמן רב, ושישתעבדו בהם. וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה. ה' אמר למשה שאחרי מותו ישראל יעבדו לעבודה זרה. וְלָמָּה נִפְרָע מֵהֶן. והלא מלכתחילה גזר עליהם שינהגו כך! אִישׁ פְּלוֹנִי הַיָּדוּעַ. אדם מסוים. כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ. מאמר הכתוב שלעולם יהיו עניים בישראל, שאינו גזירה על אדם מסוים שיהיה כך, אלא הודעת המציאות.
הַמְּצֵרִים וְהַמְּרֵעִים. המציקים והעושים רע. וּכְבָר אָמַרְנוּ. לעיל ה,ה. שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לֵידַע וכו'. אין אפשרות לאדם להבין כיצד להבחין בין ידיעה כללית של העתיד להיות, ובין גזירה על התנהגותו של אדם פרטי.

ה. והלא כתוב בתורה ועבדום וענו אותם הרי גזר על המצרים לעשות רעה לישראל וכתוב וקם העם הזה וזנה. אמר אברהם: אלה הם אריכות דברים שאינן מתובלים, וחיי ראשי כמעט שאני אומר שהן דברי נערות. יאמר הבורא לזונים למה זנית ואני לא הזכרתיך בשם כדי שתאמר שעליך גזרתי? יאמרו לו הזונים ועל מי חלה גזרתך, על אותן שלא זנו נתקיימה גזרתך? אבל "וקם העם הזה וזנה" כבר אמרנו שאין בענין הזה ידיעת הבורא גזירה, וכל שכן בכאן שאף משה אמר "כי השחת תשחיתון" (דברים לא,כט), "הן בעודני חי עמכם היום… ואף כי אחרי מותי" (שם לא,כז), וכל שכן הבורא שהיה יכול לומר כן בלא גזירה. וענין המצרים אינה שאלה משני טעמים. האחד כי הדבר ידוע שאין הבורא נפרע מאדם רע אלא ברע ממנו ואחר שנפרע מזה יחזור ויפרע מן הרע ממנו מרשעו. וכן הוא אומר "הוי אשור שבט אפי" (ישעיהו י,ה), "כהתימך שודד תושד" (ישעיהו לג,א), פירוש מפני רשעך וגודל לבך והתפארך עלי. והמצרים גם כן רשעים היו וראויים למכות ההם ואלו שמעו למשה בתחילה ושלחו את ישראל לא היו לוקין ולא היו טובעים בים. אבל זדונו של פרעה ובזותו את הבורא יתברך לפני שלוחו הוא גרם לו. והשני כי הבורא אמר "ועבדום וענו אותם" (בראשית טו,יג) והם עבדו בהם בפרך והמיתו מהם וטבעו מהם כענין "אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה" (זכריה א,טו) לפיכך
נתחייבו.

תקציר הפרק 

פרק ו בהלכות תשובה

ביאור הבחירה החופשית במקרא

ישנם פסוקים שנשמע מהם שאין לאדם בחירה אך יש להבינם כראוי. במקרה של הקשיית לב פרעה במצרים ומקרים דומים ייתכן ומדובר בחטא חמור שרק אז שולל הקב"ה את יכולת הבחירה. הפסוקים המתארים בקשה לעזרה בעשיית המצוות כוונתם לבקשה לסילוק ההפרעות בעבודת השם. הנבואה על שיעבוד מצרים מתייחסת לכלל המצרים ולא לאדם מסוים וממילא לכל מצרי בפני עצמו נשארת הבחירה כיצד לפעול.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. מתי האדם נענש על חטאיו?

א. בעולם הזה.
ב. בעולם הבא.
ג. בעולם הזה ובעולם הבא.
ד. פעמים בעולם הזה, פעמים בעולם הבא, פעמים בעולם הזה ובעולם הבא.

[פרק ו', הלכה א']

2. ממי הקב"ה מנע את עשיית התשובה?

א. פרעה וסיחון.
ב. הכנענים שנלחמו בישראל.
ג. ישראל בימי אליהו.
ד. כל התשובות נכונות.

[פרק ו', הלכה ג']

3. הקב"ה גזר על ישראל לעבוד עבודה זרה – אם כן, מדוע נפרע מהן?

א. משום שהיו יכולים להפר את הגזירה.
ב. משום שגזר על הכלל ולא על היחידים.
ג. משום שהיה עליהם לשוב בתשובה.
ד. משום שעשו יותר ממה שה' גזר.

[פרק ו', הלכה ה']

תשובות
1-ד 2-ד 3-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן